





בַּקַרְקָע הָחַמָה אֶת הַגֶפֶן הִנֶנִי נוֹטֵעַ
וּמַגִיעַ הַיוֹם - מְנַשֵק וּבוֹצֵר עֲנָבִים
וּמַזְמִין חֲבֵרִים, בְּבוֹאָם אֶת הַנֶפֶש פּוֹתֵחַ
כִּי אֲחֶרֶת אֶשְאַל אֶת עַצְמִי: לָמַה לִי הָחַיִים?
כְּדֵי לִסְעוֹד בְּבֵיתִי - כֹּל אֶחַד וְאֶחַד בּוֹאוּ הֶנָה
אֶת אֲשר בִּלְבַבְכֶם - תְסַפְּרוּ יְשִירוֹת בַּפָּנִים
אֶל אֲבִינוּ הַיושב בִּמרומיו סְלִיחוֹתַיי תַעֲלֵינָה
כִּי אֲחֶרֶת אֶשְאַל אֶת עַצְמִי: לָמַה לִי הָחַיִים?
אַת תִצְאִי בָּאָדוֹם וְתָשִירִי בַּלָדוֹת בְּרֶצֶף
בְּשָחוֹר וְלָבָן אֶעֱמוֹד וְאַקְשִיב בֵּין אוֹרְחִים
עַל הַבֵּרֶך אֶכְרַע, וְאָמוּת מִתוּגָה וּמֵעֵצֶב
כִּי אֲחֶרֶת אֶשְאַל אֶת עַצְמִי: לָמַה לִי הָחַיִים?
כְּשֶהַשֶמֶש תִשְקַע, אֶת קַרְנֵיהָ בַּיָם מְקַפֶּלֶת
לֹא חָלוֹם - מוּל עֵינַיי שוּב וְשוּב בְּשָמַיִים צָפִים
לִוְיָיתָן הַזָהָב, שוֹר הַבָּר וְגַם נשר הַתְכֶלֶת
כִּי אֲחֶרֶת אֶשְאַל אֶת עַצְמִי: לָמַה לִי הָחַיִים?