מיכאיל ש'רבקוב

הפלגת התיבה

תקוות, ספקות – כולם מיותרים,
כל הקווים - לרוחב ולאורך.
בין מים לשמים יש רק "שין"
כבר לא רואים אותה – ואין שום צורך.

בלי להרשות לרגע חריגה
אשר תגרום לקו התכלת עָוול -
כאן התיבה שלנו מפליגה
מונעת רק באהבה ומוות

לשאלה "להיות או לא להיות"
תשובה אחת אצלנו לא נכתבת -
אך בצע כסף, כמו גם כותרות
כבר לעולם לא ישלטו בצוות.

הקור, הכאבים – אינם. ואם
רחוק שנות אור מכל עלה הזית
בין קרחונים אנחנו דוהרים -
זה רק למען אהבה ומוות

שקועים עמוק בעמלנו זה,
חסר תועלת וחסר מניע,
אנחנו לתשלום לא נצפה –
אך נשלם חשבון, אם זה יגיע.

מה יפחידנו – חולי? סורגים?
אובדן רכוש או איזה נזק רב? את
כל זה נחשיב לאפס אפסים –
בהשוואה לאהבה ומוות.