מילים: נובלה מטבייבה
לחן: סרגיי ניקיטין

הפסל

נספר על איש הרוח,
בעצמו מאוד בטוח,
הוא היה פסל ידוע
בסגנון המגוון.

הוא פיסל בובה נפגמת
וקרא לה "מטומטמת",
הוא פיסל ליצן עם קמט
וקרא לו "מטומטם".

אז הגיעו שני החברה
והרימו את קולם:
"אם כבר מישהו אשם – זה
לא בובה ולא ליצן

צורתם היא פרי ידיך,
תוצאה של פסילותיך.
האשמה כולה עליך –
זה צריך להיות מובן"

הפסל היה איש רוח –
הוא חיפש נוסחא גואלת…
לבסוף היה בטוח
ופסק לו הפסל:

אם בובה תצא נפגמת -
אז נגיד שהיא… נכשלת,
אם ליצן ייצא עם קמט -
בו נגיד שהוא נכשל…