מילים: איליה ארנבורג
לחן: סרגיי ניקיטין

מי שנולד כאן

מי שנולד בארץ זאתי
בה ינואר מלא ורדים
סופת שלגים – מושג אקזוטי
נלקח אולי מהסרטים
ומי שבשבילו "שמיים" –
מילה נרדפת ל"כחולים"
כי התרגלו מזמן עיניים
לראות אותם תמיד יפים

המסוגל יליד הארץ
רק לדמיין – ולו בקצת
מה זה לחלום – ולא על קיץ
על רגע של אביב בלבד
כשמנגן ייאוש ברוח
וקור אל תוך הלב חודר
לשאול עוד פעם מהלוח:
מתי כבר קרח יישבר?

החורף – הוא היה חיינו
הקור הגיע לתקרה
שבה העצב כבר איננו
יש רק כאב וגאווה.
וכשכמעט עיוורים היינו
מהשלגים והסופות
עדיין בכל זאת ראינו
עיני אביב – הן ירוקות