ניקולאי איבנובסקי

רכבת, חכי!

רַכֶּבֶת, חַכִּי! גַלגָלִים, אַל תַרעִישוּ!
יָא מָנְיאַק, תִלחַץ עַל הַבּלָמִים:
עִם דָ"ש אחַרוֹן לְאִמִי מִזדַקֶנֶת
הִנֵנִי חוֹזֶר מִמֶרחָקִים…

לַיֶלֶד הַטוֹב, אִמָא, אַל תְחַכּי נָא
כִּי בְנֶך נִשתַנָה מִתמוֹל שִלְשוֹם:
הָלְכוּ בֵּין הַקלָפִים הַחָיִים שלִי, אִמָא,
בָּלַע אֶת יֶלדֶך הַגֵיהִינוֹם…

אֶת סוֹף הַמַסלוּל כּבָר רוֹאִים בְּלִי מִשקֶפֶת:
שַם מְבַצבּצִים לִי סוֹרָגִים.
הֲרי עוֹד לֹא פִספַסתִי - עִצרוּ אֶת הָרַכֶּבֶת!
יָא מָנְיאַק, תִלחַץ עַל הַבּלָמִים…