יבגני קלצ'קין

הוולס הרטוב

לא תועיל פלדלת
לקריה מוצלת,
אם שוכנים בה רק אמון ושלווה.
כך שבימים
אשר תמיד באים -
את עדנתנו יד פלונית מכבה.

מי הוא המורה:
הזמן או סתם מקרה?
גם אם תבין - שום הבנה לא תקל.
אך אם החלום
מהמציאות איום -
תצא לגשם המבליח בליל.

את כל תקוותיך
הוא ימטיר עליך -
גשם חרש, מרשרש בין טיפין:
מחיאות כפים
ומגע שפתים -
בין ערביים בו ניתן להבחין.

כל עוד בשמיים
לא נכבית עדיין
השלהבת של כוכב המזל,
התקווה נשארת
וללב אומרת
שאותנו מהפצע תגאל.