ולדימיר ויסוצקי

הסוסים העקשניים

דרך גשר צר מעל התהום שאת ההר קורע
את סוסיי אני מריץ - ובידי פרגול מתוח.
האוויר פתאום חסר לי - ערפל אני בולע,
להבות במחשבות: אבוד אבדתי, זה בטוח!
קצת האטו הסוסים, רק אל תרוצו מהר,
אל תקשיבו לקצב השוט!
אך הסוסים שלי - הם העקשניים ביותר…
לא הספקתי לחיות - תנו לשיר לפחות!
את השיר אסיים, את סוסיי רק אשקה,
עוד שנייה עם השיר אעמוד על קצה…

ינשב ההוריקן - וייסגר בספר פרק.
אז אעוף אני ברוח כמו נוצה כל כך קטנטונת -
הסוסים! כשבמזחלת תסיעוני על השלג -
תנסו להאריך לו בשנייה! לו בשניונת!..
קצת האטו הסוסים, רק אל תרוצו מהר!
אל תקשיבו לקצב השוט
אך הסוסים שלי - הם העקשניים ביותר…
לא הספקתי לחיות - תנו לשיר לפחות!
את השיר אסיים, את סוסיי רק אשקה,
עוד שנייה עם השיר אעמוד על קצה…

הינה באתי: המוזמן לאלוקים - לא מתמהמה,
אז מה צורחים שם מלאכים בקול כעוס, חסר תוחלת?
או שזה הפעמון מתוך דמעות כבר מתייפח?
או לסוסיי אני צועק שיעצרו את המזחלת?
קצת האטו הסוסים, רק אל תרוצו מהר!
אל תקשיבו לקצב השוט
אך הסוסים שלי - הם העקשניים ביותר…
לא הספקתי לחיות - תנו לשיר לפחות!
את השיר אסיים, את סוסיי רק אשקה,
עוד שנייה עם השיר אעמוד על קצה…