אלכסנדר גורודניצקי

שיר סקוטי

כשהעצים דולקים באח
ואור היום נבוך
ותחת השלגים נשכח
הדשא הירוק
דולקים עצים, האח בואר –
נשב סביב השולחן
ואז נזכור את החבר
שהוא רחוק מכאן
בים סוער, בחשיכה
לאן מפליג עכשיו?
מעל קדרות המצולה
מוביל אותו כוכב
כשאש רועדת בתנור
ומחכה אשתו -
שיעדו יהיה ברור,
צלולה מחשבתו

מעל המים הקפואים,
בלילה השחור
הפלד הסקוטי החמים
ישמור עליו מקור!
ואם יהיה זה קור אימים
בלילה הרטוב –
הגרוג הסקוטי החמים
שיחמם אותו!
רוחות שורקות מכעס שם,
המים מקציפים,
וזקן השלג הלבן
נתלה על חבלים…
האח בואר – זה רגע טוב
לישב סביב השולחן.
כולם ברוכים, אבל נזכור
עליו – לפני כולם.

כשהרוחות מיבבות,
גונח הוקירן –
כוס ראשונה נרים לכבוד
הרחוקים מכאן,
הרחוקים רחוק מאוד
מכל דבר יקר,
אותם ספינות מנדנדות
בלב הים הזר.
שיתקרב כבר המועד
אותו קבעה פרידה
שיחזירם בטרם עת
הים הלא נודע
דולקים עצים, האח בואר
וסערות צורחות
נטבול ביין הזוהר
את טעם הברכות