© 2006 Все права принадлежат Зееву Гейзелю
עוד לא הערב…
ארבע שנים בים - אך תורן לא קרס,
כולו ירוי - אך לא דהה הדגל
למדנו טוב איך להטליא מפרש
ואיך לסתום חורים ביד ורגל
צי מלכותי בעקבותינו רץ
מולו על מי הרוגע אנו - טרף!
רב החובל אומר בטון נמרץ:
עוד לא הערב, עוד לא הערב…
יורה עלינו הפריגטה הראשית -
כלום לא נראה ברוב עשן ופיח.
השבנו אש - בערך, בצללית.
הכל בוער? סימן שעוד נצליח!
היו כבר בעיות יותר סבוכות -
אך אין כאן רוח, ובבטן - דלף…
רב החובל שולח לנו אות:
עוד לא הערב, עוד לא הערב!
מאות עיניים בנו מביטות
רואות הרבה יותר כיעור מיופי
אבל אותנו לא תזכו לראות
כבולים באזיקים לקיר ודופן!
אולי אבוד הקרב האחרון?
יחסי כוחות הם כמו אחד לאלף -
רב החובל פוקד: "להתקפה היכון!
עוד לא הערב, עוד לא הערב…
כל מי שחי, כל מי שלא כנימה -
שיתכונן לקרב הכי פרוע!
יש עכברים? שיסתלקו מהספינה
ויחפשו מקום יותר רגוע!"
ועכברים, בפחד אחוזים,
לים קפצו - להימלט מירי
ואנו לפריגטה נצמדים -
עוד לא הערב, עוד לא הערב…
לתמנונים נמאס למטה לחכות -
וכאן קליע בקליעים קולע…
עם סכינים, רובים והדמעות
נפרדנו מביתנו הטובע…
אויבינו חוגגים - אבל מוקדם:
הרי מרגע זה וללא הרף
בצד שלנו יילחם הים -
צדק רב החובל: עוד לא הערב!