© 2006 Все права принадлежат Зееву Гейзелю
מכתבים לידיד ברומא
הגלים קופצים, ורוח ים רועשת
סתיו קרוב… הצבע מתחלף מנגד
התמורה בטבע, פּוֹסְטוּם, מרגשת
משינוי שחברה עושה בבגד
פינוקי עלמה תמיד, בדרך קבע,
נגמרים במרפקים או בברכיים.
החיבוק והבגידות זרים לטבע
ולכן הוא משמח שבעתיים!
במשלוח, פוסטום - הספרים האלה
מה קורה שם, בבירה? פאר וזוהר?
מה מטריד, מה מעסיק את כבוד המלך?
האינטריגות ותענוגות הלוע?
בגינה אני, העששית בוערת
לא אישה, לא משרתים - לבד בבית
במקומם של עַמְךָ ואנשי צמרת -
להקת החרקים המוסיקלית
תרנגולת, גם אם עפה - רק למטה
אך גם היא לא מבוטחת מקדחת.
אם נגזר שבאימפריה נולדת -
אז תרחק לעיירה ימית נידחת.
מקיסר רחוק - ומסופות השלג
לא צריך להתחנף או לרחרח.
הפקידים גונבים? אבל גניבה - לא הרג,
וחביב לי כל גנב מהרוצח
מחיי עברו, נגיד, יותר מחצי…
ותשמע פתגם, אותו אמר לי עבד:
"העבר תמיד - רק הריסות וקצף"
הסתכלות זאת - די ברברית, אך נוקבת.
אז תבוא - אשים לך פירות ויין
וגם לחם טוב. נשב ונשוחח
משכבך אפרוש מתחת לשמיים
ונלמד על כוכבים והירח
כל חיי חיבבתי רק חיבור וכפל,
פוסטום, עוד מעט - עת החיסור תגיע
יש קצת כסף - בארון, בתוך הספל -
זה יספיק להלוויה, אני מניח.
לכיכר על סוסתך תיסע רגוע
בית הטרות שם, בו אהבה נתנו לי
תמורתה תמיד שילמתי מחיר קבוע
תן להן אותו תשלום - שיבכוני.
הדפנה הירוקה כמעט רועדת.
משוכת האורנים מול ים נפרשת.
הכיסא סדוק, מיטה ריקה עומדת.
גאיוס פליניוס סקונדוס במרפסת.