





ביתי דואה
פתאום נעשה לי קשה לנשום -
משהו יש להחליט בנדון:
או שזהו פחד גבהים
או שזהו חיידק הבלים
ידידיי, הנושמים בקלי קלות!
האתם רחוקים - או אני בגלות?
יש בתים מרחפים הלוך וחזור -
מי על ביתי לרחף יאסור?
איש לא יודע
כי ביתי דואה לו.
בו דומע הכלב,
צורחים ילדים.
איש לא יודע
כי ביתי דואה לו.
רק שרוח הערב
לא תרוץ לשחקים!
הרבה יותר קל נעשה לנשום.
זה מה שהיה להחליט בנדון.
ובכל זאת זורם בעורקיי דבר
שלא אצליח לשים על נייר
ידידיי, הנושמים בקלי קלות!
שוב אתם רחוקים, שוב אני בגלות?
וגם כאן, במקום הזה, השומם -
שוב ושוב: לא אתי אתם!
איש לא יודע
כי ביתי דואה לו.
בו דומע הכלב,
צורחים ילדים.
איש לא יודע
כי ביתי דואה לו.
רק שרוח הערב
לא תרוץ לשחקים!
כך שרתי אני - והנהנת אתה.
הרוח לים אותנו ניווטה
אך - אף שאתה כה רב כשרונות -
אינני מגזע המתאבדות.
ידידיי שכל כך בקלות נושמים!
שוב אתם רחוקים…
ואפילו אחליט, ואעז, ואחפוץ -
מי אֲפרית למטה יפרוש?
איש לא יודע
כי ביתי דואה לו.
בו דומע הכלב,
צורחים ילדים.
איש לא יודע
כי ביתי דואה לו.
רק שרוח הערב
רוח
רוח
רוח