© 2006 Все права принадлежат Зееву Гейзелю
לילה בגוש קטיף
ביתי עומד. הוא עוד איתן,
קומקום שורק בפנים.
פורח מסביב הגן,
שרות הציפורים.
עלווה סמיכה בולמת אור,
ולא קולט מבט
קברן שלי, לבוש שחור,
שמתקרב לאט.
כלים של הרס בידיו -
קורנס וגרזנים,
אך לא נראה הוא עד עכשיו -
והחיים יפים.
ועל הרגע הנורא
איני רוצה לחשוב,
בולע זעקה מרה
ושר לי זמר טוב.