





במדבר
הצהוב והכחול
השמיים והחול
כבר שעתיים - זה הכל
עד האופק
נאבדנו תוך דקה
בחולית הארוכה…
מה דופק בתוך רקה?
זה הדופק
מה עבר - שנייה? שנים?
לך תשאל מאבנים
כאן שום עץ מהעצים
לא צומח!
אוטובוס אינו גמל
הוא כל כך קשה עמל
עד שהברזל מעל
כבר רותח
הו, פולחן המסעות!
דרך נצח וחולות
שוב בורחים מכישלונות
כמו מפשע
מי היה זה שאמר
כי נמצא נווה מדבר
אהבה בו - שם דבר
וגם ישע?
זאת נאיביות תמימה -
לקוות כי בשממה
עודף אושר ושלווה
יש לבטח…
גם אם הנופים שונים -
יש אותם הכוכבים,
התככים, העצבים
והמתח.
אך טמון בנפשך:
החיים - תמיד בריחה
מצרות ומשגרה
ומחושך
וברדיו - פזמון
שנשמע כמו ההמנון
במסע האחרון
אל האושר